background image

שולי לניר dot פסיכולוגית קלינית
טל. 054-5426633   |   רישיון מס' 7371


חרדה

חרדה והפרעות הקשורות בחרדה שכיחות מאוד באוכלוסיה ומהוות אחת הסיבות הנפוצות לפניה לטיפול פסיכולוגי.

שולי לניר - EMDR החרדה כשלעצמה היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצב של סכנה קיומית ממשית. כשהאדם קולט בחושיו איום לגוף או לנפש המערכות בגופו עוברות למצב של פעולה המותאמת לשעת חרום – מנוסה, לחימה או קפיאה במקום (fight or flight or freeze). ביסודה תגובה החרדה עוזרת לאדם להתמודד עם סכנה, ויש לה מרכיבים גופניים, מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים.

בהפרעות החרדה למינהן מנגנון טבעי זה יוצא מכלל שליטה, והאדם חווה חרדה עם כל השלכותיה הגופניות והרגשיות גם כשאין איום ברור או סכנה ממשית. קיימים סימפטומים רבים של חרדה, ולמעשה ניתן לומר כי כל אדם חווה את החרדה שלו בצורה מעט שונה. סימפטומים יכולים להיות בעוצמה ובתדירות משתנה ויכולים להשתנות גם לאורך זמן, או מפעם לפעם אצל אותו אדם.

בין הסמפטומים הנפוצים: דפיקות לב, קשיי נשימה וחנק, חולשת שרירים, עייפות, בחילה כאבים בחזה או בראש. פעמים רבות יש עליה בלחץ הדם, הזעה, הדם עובר לשרירים, והעיכול והחיסון מעוכבים. לעיתים יש תחושות של רעד, חיוורון ומחשבות מפחידות. ניתן בקלות לראות עד כמה התחושות האלה הן בלתי נסבלות ומעוררים מצוקה רבה. מאוד נפוץ שאדם הנתקל לראשונה בסמפטומים של חרדה יחוש שמשהו לא תקין בגופו - ושקורה לו משהו רע, דבר זה גורם לסובלים מחרדה לפנות לקבלת עזרה רפואית. על פי רוב לא נמצאים ממצאים רפואיים בעייתיים, והאדם מאובחן כסובל מחרדה. אחד המאפיינים החשובים של אנשים שסובלים מהפרעות החרדה הוא הצורך בשליטה, צורך שהחרדה מאוד מערערת. ב DSM-IV, ספר היוצא לאור ע"י האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, המאגד בתוכו את ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן, יש התיחסות לשבע הפרעות חרדה. בחלק הבא אסקור אותן בקצרה.

הפרעת חרדה מוכללת (GAD General Anxiety Disorder)

הפרעה מתאפיינת בדאגנות יתר למצבים יומ-יומיים, ללא שליטה ולרוב לא מותאמת בעוצמתה לסיבת הדאגה. ישנה תחושה כללית שמשהו רע הולך לקרות: אסון מתרקב ובא. לרוב אנשים שסובלים מהפרעה זו חשים מותשים, סובלים מכאבי ראש תכופים, קשיי ריכוז ושינה בנוסף לסימפטומים השכיחים של חרדה. לרוב זו הפרעה שמתפתחת לאט עד שעשויה להגיע למצב של מצוקה משמעותית לסובל ממנה ו/או פגיעה משמעותית בתפקודו. הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם או בלי שילוב של טיפול תרופתי.

הפרעת פניקה Panic Disorder

הפרעה המאופיינת בהתקפי חרדה חוזרים, שלרוב מתפתח בעקבותיהם חשש או דאגה מפני התקפים עתידיים. התקף פניקה הוא חרדה פתאומית מציפה הבאה עם תגובה גופנית חריפה כמו דפיקות לב, נשימות מואצות או קשיי נשימה, סחרחורת, בחילה, רעד ותחושת פחד בלתי נשלט ממות או משגעון. הפתאומיות והעוצמה של החרדה הם בלתי נסבלים, ולכן גורמים לכך שהאדם הופך מוטרד ולחוץ מהשאלה מתי יבוא ההתקף הבא. לרוב התקף פניקה נמשך בין דקות מעטות עד עשרים דקות, אולם החרדה מפניו יכולה להיות נוכחת כל הזמן ולעורר המנעות ואגרופוביה. גם כאן הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם או בלי שלוב של תרופות. פעמים רבות לאחר שמושגת הטבה בהתקפי החרדה ובחשש מפניהם, יש חשיבות רבה להמשך עבודה טיפולית פסיכודנמית להבנת מקור ההתקפים ועבודה על שינוי דפוסים כדי למנוע חזרתם בעתיד.

אגרופוביה Agoraphobia יכולה לבוא בשילוב עם הפרעת פניקה

בהפרעת חרדה זו קיים פחד ממקומות בהם האדם חש כי יהיה לו קשה או מביך לברוח, ממקומות בהם יהיה לו קשה לקבל עזרה במידה ויחווה התקף חרדה. זה יכול להיות מקומות פתוחים, המוניים, מצבים חברתיים ועוד. הפחד מוביל להמנעות ממקומות אלו, כשבמצבים קיצוניים האדם יכול להמנע מלעזוב את ביתו. שיטת הטיפול דומה לזו של הפרעת פניקה.

פוביה ספציפית Specific Phobia

חרדה לא מותאמת ולא הגיונית שקשורה לחשיפה לדבר או למצב מסוים. כתוצאה מכך ישנה המנעות, במצבים קיצוניים יש המנעות וחרדה גם מהזכרה או מציור של הדבר שממנו פוחדים. אדם שסובל מפוביה יחווה פחד עד כדי התקף פניקה בעקבות חשיפה לגירוי ממנו פוחד. דוגמאות לפוביות ספיציפיות הן פחד מחיות מסוימות, מגבהים, ממקומות סגורים, מדם, מטיסות ועוד. הטיפולים היעילים הם טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם דגש על חשיפה הדרגתית או טיפול בשיטת EMDR. טיפול בפוביה ספציפית תמיד יכלול חלק של חשיפה והתמודדות עם הגירוי המפחיד.

חרדה חברתית Social Phobia

חרדה חברתית היא סוג של פוביה ספציפית, אולם בגלל השכיחות שלה וההשפעה המשמעותית על חיי הסובל ממנה, יוחד לה מקום משלה. אנשים הסובלים מחרדה חברתית חשים פחד ניכר במצבים חברתיים, דבר הפוגע בתפקוד שלהם לפחות בחלק מתחומי החיים. על פי רוב מתעוררת תחושת פחד מתמיד וחזק מבקורת של אחרים ומכך שאתנהג בחברה בצורה מביכה או מבישה. חרדה חברתית יכולה להיות ספציפית למשל פחד מלדבר לפני קהל, או כללית – פחד מפני מצבים חברתיים. אנשים שסובלים מחרדה חברתית נתפסים כביישנים וחשים את עצמם חסרי ביטחון. הם נוטים להסמיק, להזיע, לגמגם ולרעוד בנוסף לסימנים השכיחים של חרדה. בשל החשש מאינטראקציה בין אישית, אנשים הסובלים מחרדה חברתית עשויים להמנע מלפנות לטיפול – דבר שעשוי חזק את תחושת הלבד ולהחריף את הבעיה. לעיתים ברקע להתפתחות החרדה יש התנסויות חברתיות שליליות בבית הספר כמו חוויות של דחייה או פגיעה מצד בני הגיל. לחרדה חברתית יכולים להתלוות דכאון, הפרעות אכילה או התמכרויות כדרך להתמודד עם הפחד. הטיפול הפסיכולוגי בחרדה חברתית מתבסס על עקרונות של טיפול התנהגותי קוגניטיבי שעוזר ללמוד טכניקות הרגעה עצמית, יחד עם שינוי דפוסי חשיבה הקשורים לקשר, וכן טיפול פסיכודינמי שמתמקד ביחסים שנוצרים בין המטופל למטפל כדרך לשינוי דפוסים. במקביל טיפול EMDR מסייע לעבד חוויות חברתיות טראומתיות במידה וקיימות ברקע.

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות – מחשבות חזרתיות, מעוררות חרדה ולרוב לא הגיוניות וללא שליטה. ובפעולות כפייתיות שהאדם עושה כדי לשלוט/להפסיק את המחשבות הטורדניות ולהפחית את החרדה. לרוב יש נושא מרכזי שמעסיק את האדם הסובל מ OCD כמו: פחד מחיידקיים ומחלות שמעורר התנהגות של ניקיון, פחד מאיבוד שליטה שמעורר צורך בבדיקה ועוד. הסימטומים גוזלים משאבים רבים של זמן ושל כוחות, ומעוררים מצוקה רבה. האדם הסובל מ OCD מודע לרוב לחוסר ההגיון שיש במחשבותיו ובמעשיו, אך הוא אינו יכול להמנע מהם – דבר שיוצר תחושת תסכול ופגיעה משמעותית בתחושת הערך העצמי. הטיפול ב OCD הוא טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

הפרעת דחק פוסט טראומטית PTDS

ההפרעה האחרונה המתוארת ב DSM IV היא הפרעת דחק פוסט טראומטית PTDS, ראה לינק.

המשותף להפרעות החרדה השונות הוא המצוקה הרבה המתעוררת כשרמות החרדה עולות. אנשים שסובלים מאחת ההפרעות חשים שחסרה להם שלוות נפש ורוגע, נפשם תמיד דרוכה מפחד עכשוי או עתידי והם מאוד מותשים. מחקרים והנסיון הקליני מראים שניתן להפחית באמצעות טיפול את החרדה, וכך לשפר את איכות חיים.

גלילה למעלה